האור הגדול

אף פעם לא התחברתי לחנוכה 

לא לטיגונים 

לא למסיבות הגן והכתר עם הנר 

שבקושי שורד חצי שעה


הפעם הזו הנרות מסתכלים עלי אחרת

או שמא אני זו ששניתי 

את המבט עליהם

הפעם אני מסכימה לראות בתוך כל החושך

את החסדים ואת האור

להגיד לכם שזה מחזיק מעמד?

לא יותר מחצי שעה

בול הזמן לפי ההלכה שצריך לשבת מול הנרות ולא לעשות מאומה.

אבל בחצי השעה הזו 

משהו מתרכך בי

ואני מבינה שמישהו פה חמל עלי

ועטף אותי עוד הרבה לפני ששמתי לב

החיים הם סופות 

רכבת הרים מטורפת

ועכשו כשאני מול הנרות, אולי בעצם הכל בסדר?

אולי אני כן בדרך הנכונה?

מי יודע

החיים קורים בי 

חלומות קמים ונופלים כל רגע למול עיני

מה כן נשאר יציב?

ההרגשה החמקמקה 

שמישהו שומר עלי 

שמישהו יושב בתוך לבי ומאיר עלי כל הזמן

גם כשאני בחושך גדול

גם כשאני לא מובנת אפילו לעצמי

הוא נוכח

כמו הנר הזה שדולק 

כאילו הכל בסדר


אני מחליפה תקופות

אני יוצאת לדרך חדשה ומרעננת בחיי

גם כיוצרת וגם כאישה 

קליפות ישנות מתקלפות בי

ותחתן מתגלים לי דברים חדשים ומסעירים 

זה מפחיד אותי

אך זה הסימן שזה נכון לי

לא שזה עוזר לי כל כך כשאני בתוך הפחד

אבל כשאני יוצאת מזה

אני קונה מתנות לכולם (סתם זו שורה של אביתר בנאי...אז שהוא יקנה לכם..)

אבל ברצינות עכשו,

אני מרגישה שכל יום מקרב אותי לתכלית האמיתית

גם אם זה אומר

לגלות בי צדדים שלא אהבתי

ואף על פי כן להמשיך הלאה


בהופעה שלי האחרונה

סיימתי כבר את ההדרן 

וברגע ספונטני התחלתי לנגן שיר ישן

שלא נכנס לאלבום הראשון

"ונפלתי המון פעמים

עמוק מידי וקמתי והמשכתי ללכת..."

אמרתי שם לכולם בדמעות 

שלקח לי המון זמן ועבודה פנימית

לעמוד כאן הערב

ולהגיד בשיא הכנות


כן נפלתי ...

באתי לכאן בגיל לא צעיר

עם מטפחת על הראש

מול קהל מעורב

כנגד כל הסיכויים 

כנגד פסקי הלכות של גדולי רבני ישראל

עם חצי לב ושני בנים בבית


ועדיין

אני מתחילה להאמין שזה בסדר

שאני בסדר



והסיפור שלי הוא הסיפור של כולנו

אני רק השתקפות של המון רצונות

וחלומות שמתסובבים סביבי 


אנא צאו לחפש את האור שבכם

בעצם אל תצאו

תכנסו פנימה

למקום הכי צר וחשוך

שם פתח הגאולה


אוהבת אתכם 

שמחה שאתם חלק מהמסע שלי

חנוכה מאיר ושמח


שלכם באהבה עצומה

נרקיס.

צילום: שירי עציץ
צילום: שירי עציץ