צומת חשובה

27.11.18

חמישי האחרון חגגתי אני והילדה שלי

אשכרה חגגתי,

הפעם בזמן שבין זה שאתם נכנסים להתיישב באולם

 ועד שאני ממש עולה להופיע

בדרך כלל זה זמן "מת" שלא עושים בו כלום חוץ מלהתרגש ואף להילחץ...

הפעם רקדתי צחקתי אכלתי אפילו קצת

ופשוט חיכיתי שהסימן שלי יגיע ואז אעלה לבמה

אף על פי שההופעה הזו היא חלק מסיבוב הופעות בארץ ולכאורה 

היא אמורה להיות כמו שאר ההופעות האחרות

הפעם ידעתי שאני יורדת מהבמה אחרת

גדלתי

מאז שייצא האלבום אני רק מנסה למצוא את מקומי בתעשייה

כמעט מתנצלת שתפסתי מקום בפלייליסט ברדיו

מרגישה שהתפרצתי לשטח אסור שבוא אין נשים דתיות

ועל כך אני אמורה לבקש מחילה

אבל הזמן עבר ואני מרבה להיפגש עם הילדה שבי שמרגישה צורך

להתנצל שייצא לה שיר טוב

כך שהגעתי להופעה בגריי כשאני והילדה לא מתנצלות יותר

לא מבקשות סליחה שנכנסו לשטח לא מוגדר לדתיים

והאמת? שזה מה שאמרתי בסוף ההופעה

עם דמעות בעיניים [כן. נתתי לזה לקרות]

אמרתי רגע לפני שירדתי שהפעם אני מתחילה להאמין בי

מה זה ייעשה לקריירה שלי? בטוחה שרק טוב

וכן בקצב הזה שרקדתי על הבמה המטפחת תיפול לי עוד אלף פעם אני מניחה

וגם לזה אני אניח לקרות

הסכמתי להפנים שאני לא אמורה לייצג מייצג מוזאוני

ואם תהיתם כמה פעמים באמת היא נפלה,אז נראה כמו שלוש פעמים

והייתם כל כך אדיבים ברגע הזה איתי 

ולא נתתם לזה להביך אותי או אתכם


נסעתי הביתה וידעתי מבפנים שאני בנאדם אחר

לא אשוב להיות מי שהייתי אני גדלה בתוך המסע הזה

והכל שייך לה' גם לזה אני מניחה להיות

אני מובלת ומובילה בו זמנית

וזה היופי בעולמו של ה' שני הפכים משמשים בנקודה אחת


עכשיו שגדלתי קצת הגיע זמן לאהבה הזאת

שאני בורחת ממנה כל הזמן

להרשות שיאהבו אותי כמו שאני באמת

מה אתם אומרים?!


אוהבת אתכם בלב

נפעמת שאתם חלק מחיי 

שותפים מלאים ביצירה של חיי

נשיקות באוויר לכווולםם